עירית כרמיאל נ' מובילי התעשיה בע"מ ואח'

החלטה

1.לפניי בקשה לתיקון כתב התביעה בהתאם לסמכותי לפי תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות).

2.המדובר בתביעה שהגישה המבקשת (תחילה בסדר דין מקוצר) כנגד המשיבים בשל חובות כספיים שנותרו המשיבים חייבים למבקשת בסכך של כ- 143,000 ₪ בגין ארנונה על מבנה תעשייה שהחזיקה המשיבה 1 באזור התעשייה בכרמיאל. המשיב 2 נתבע כבעל השליטה ונושא משרה אצל המשיבה 1, אשר פעל על מנת לערבב את נכסיו עם נכסי המשיבה 1, וכאשר שני המשיבים מייחסים את החובות - האחד למשנהו. עוד טענה המבקשת כי יש לחייב את המשיב מס' 2 מכח הוראות סעיף 8 (ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יחדי תקציב) התשנ"ג- 1992 יחד עם הוראות סעיף 119 לפקודת מס הכנסה. בכתב ההגנה טענו המשיבים כי המשיב 2 ניהל את המשיבה 1 רק מיום 21.11.10 בעוד חובות החברה הנתבעים הינם החל מחודש 01/2007, ועל כן אין לייחס את מלוא החובות אל המשיב 2. לכתב ההגנה צורף תצהיר מאיר אמזלג (להלן: אמזלג),אשר מצהיר כי הוא היה בעל השליטה במשיבה 1 מיום היווסדה ועד מינוי המשיב 2, וכי הוא נושא בחובות המשיבה 1 בתקופה זו.

3.בבקשה שלפניי טוענת המבקשת כי נתגלו לה עובדות חדשות מהן עולה כי יש לייחס מעשי מרמה ותרמית גם לאדם נוסף בשם מאיר אמזלג, ועל כן עתרה היא לתיקון כתב התביעה, כאמור. לטענתה, המשיב 2 נתבע כמי שרשום בתמצית רשם החברות כמנהל המשיבה 1, אולם התחוור לה כי אמזלג הוא שהקים את החברה –המשיבה 1, וכי לאחר שחברה צברה חובות הקים הוא שתי חברות נוספות, בזו אחר זו, והכל על מנת להונות את נושיו ולהבריח נכסים. לטענתה, המשיב 2 – שהינו "חדל יכולת פירעון" חבר לאמזלג ונרשם כמנהל וכבעל מניות במשיבה 1 וזאת על מנת שחובות המשיבה 1 לא יוטלו על אמזלג. הבקשה לוותה בתצהירה של הגב' ירדנה חוסלקר – מנהלת מחלקה אצל המבקשת.

4.המשיבים טענו מנגד כי יש לדחות את הבקשה. לטענתם, לאחר שנתקבל אצל המבקשת כתב ההגנה, פתחה היא "במסע ציד"- כלשונם שמטרתו לאתר נתבעים נוספים על מנת שיחובו אישית בחובות המשיבה 1. המשיבים טוענים כי הבקשה אינה מבוססת על ראייה כלשהי, ואך לא ראשית ראייה כנגד אמזלג, ועל כן דינה להידחות. המשיבים טוענים כי מרשם החברות היה פתוח בפני המשיבה, ועל יכולה הייתה לצרף את אמזלג מלכתחילה, אלא שלא עשתה זאת כיוון שאין לה כל עילת תביעה נגד אמזלג, וכל מטרת התיקון הינה ביצוע מקצה שיפורים. לחלופין, עתרו המשיבים להשתת הוצאות על המבקשת.

דיון והכרעה:

5.באשר לתיקון כתב התביעה - תקנה 92 לתקנות קובעת כדלהלן:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין"

6.גישתם של בתי המשפט בסוגיית תיקון כתבי טענות, ככלל, היא ליבלית. כל אימת שתיקון כתב טענות מיועד להביא להכרעה בשאלות שבמחלוקת ואין בכך כדי לגרום נזק או עיוות דין לבעלי הדין, נוטה בית המשפט להיעתר לבקשה ברוחב לב (ראו לדוגמא: רע"א 2345/98 סלים דנגור ו-3 אח' נ' חנוך ליבנה ו-3 אח' פ"ד נב(3) 427, בעמ' 431-432; ע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי פד"י מו(3), 214). החריג לכלל הנ"ל הוא, שיהוי ניכר בהגשת הבקשה, חוסר תום לב של מגישה, או כאשר יגרם נזק לצד שכנגד ע"י שלילת הגנה שהייתה קמה לו אילו התביעה הייתה מוגשת מחדש (ראו: רע"א 60/03 יעקב רובין, עו"ד נ' ירחמיאל אפלבוים פ"ד נז(3) 475).

7.אולם, תיקון כתב התביעה אינו מהווה מקצה שיפורים, ובעת התרת התיקון תילקח בחשבון התנהגות בעל הדין בטרם הגשת הבקשה (ע"א 329/60 פנחס נ' תעשית אבן וסיד פ"ד 4, 487). בית המשפט ישקול את התנהגות בעל הדין המבקש את התיקון באמצעות בחינת הסיבה אשר גרמה לבעל הדין, לטענתו, להשמטת הטענה אותה הוא מבקש להוסיף בבקשתו (ראו: א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) עמ' 153).

8.בענייננו, המבוקש הוא הוספת בעל דין והוספת עובדות שלא בא זכרן בכתב התביעה. באשר להוספת בעלי דין, על פי תקנה 22 לתקנות:

"מותר לצרף בחזקת נתבעים בתובענה אחת את כל הנתבעים למתן סעד - בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין - בשל מעשה אחד או עסקה אחת או סדרה אחת של מעשים או עסקאות, או כתוצאה של אחד מאלה, ושאילו הוגשו נגדם תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית".

9.על כן לפי תקנה 24 לתקנות:

"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין...לצוות...על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע".

המבחן לאישור צירופו של בעל דין הינו האם הוא נדרש "כדי שבית המשפט יוכל לפסוק בשלמות וביעילות בפלוגתות שקמו עקב הגשת התביעה העומדת לבירור" (ע"א 203/77 חברת זמיר בע"מ נ' החברה לבניין פ"ד לב(1) 159). עוד נקבע כי לשם צירוף בעל דין "יש להגיע למסקנה, שצירוף של פלוני להליך קיים ישמש לצורך הכרעה בנושא מהותי, העומד לדיון בהליך המתנהל אותה שעה ואשר גם מהווה נושא מהותי בהליך אפשרי נוסף אותו מבקשים למנוע על-ידי הצירוף המבוקש" (ראו: בשא 3973/91‏ אליהו חברה לביטוח בע"מ‎ ‎נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים‏ פ''ד מה(5) 457, 462).

10.בענייננו, נראה כי צירופו של אמזלג נחוץ לצורך הכרעה בתביעה שלפניי. על פי האמור בבקשה, אשר גובתה בתצהיר, אמזלג הוא שהקים את המשיבה 1 – בעלת החוב, והוא אשר רשם את המשיב 2 כמנהל המשיבה 1 ובעל מניותיה – והכל על מנת לחמוק מתשלום החוב. מבלי להביע עמדה באשר לסיכויי התביעה, נראה כי המדובר בבעל דין נדרש ועל כן הנני מתיר צירופו כנתבע, וכן את התיקונים הדרושים על מנת להצביע על הקשר בין חובות המשיבה 1 לבינו. זאת, בין היתר, גם בשים לב לשלב בו מצוייה התביעה, כאשר עד כה התקיימה רק ישיבת קדם משפט אחת.

11.הסיבה לצירוף אמזלג עתה, לא הובהרה במסגרת הבקשה, אך נראה, כי עובדות אלה ניתן היה לברר בטרם הוגש כתב התביעה.

12.סוף דבר, הבקשה מתקבלת. כתב התביעה המתוקן (נספח א לבקשה שלפניי) הינו מעתה כתב כתב התביעה המתוקן בתיק והוא יומצא לידי אמזלג במסירה אישית עם אישור מסירה תוך 7 ימים מהיום. למשיבים הזכות לתקן כתב הגנתם על פי התקנות, ולאמזלג זכות להגיש כתב הגנה נפרד או לנהל הגנתו יחד עם יתר המשיבים.

13.ישיבת קדם המשפט הקבועה ליום 12.06.13 מבוטלת, ובמקומה תתקיים ישיבת קדם משפט ביום 14.10.13 בשעה 9:30.

14.המבקשת תשלום למשיבים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד (שניהם ביחד) בסך 1,200 ₪ (כולל מע"מ). הסכום ישולם תוך 30 ימים שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.